<h1>רבינו ירוחם ני"ח ח"ב</h1>
<h2>דף כו.</h2>
הרואה ערי יהודה בחרבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע הרואה ירושלם בחרבנה אומר ציון מדבר היתה וקורע כך פשוט במועד קטן, ואף על גב דירושלם בכלל ערי יהודה וכבר קרע עליהן, יש הפרש ביניהן דבשאר ערי יהודה כיון שקרע על א' מהן שוב אינו קורע על האחרת אבל על ירושלם אפילו קרע על אחת מערי יהודה קורע על ירושלם קרע אחר, כך פירש הרמב"ן. ועוד פשוט הרואה בית המקדש בחרבנו אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך וגומר וקורע קרע אחר חוץ מאותו קרע שקרע על ירושלים. וכיון שהגיע לצופים שהוא מקום לפני ירושלם קורע על ירושלם. ואם פגע במקדש קודם שפגע בירושלם כגון שבא דרך המדבר או היה בתיבה או במגדל ולא ראה עד שהגיע למקדש, קורע קרע אחד על בית המקדש ומוסיף על ירושלם. וכל אלו הקרעים קורע עד שמגלה את לבו וביד ולא בכלי ומעומד וקורע כל כסות שעליו כמי שקורע על אביו ועל אמו ואינו מאחה לעולם. וכתוב בירוש' [ברכות פ"ט ה"ב] שאם הולך תמיד לירוש' כל תוך ל' יום אינו קורע אחר ואם לאח' ל' יום חוזר וקורע קרע אחר. וכיצד שולל הקרע או מוללו או מאחה אותו ופירושן, כתבתי בנתיב כ"ח בענין האבלות ח"ב בדין כל הקרעים שאין מתאחין לעולם.
